פסק-דין בתיק ת"א 2662-09

1.         עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח, בגין מות אשת התובע 1. המחלוקת המרכזית נסבה על השאלה האם פוליסת הביטוח נשוא התביעה כללה כיסוי ביטוחי בגין מוות כתוצאה ממחלה.

רקע עובדתי

2.         ביום 1.7.06 נפטרה אשתו של התובע 1, מרים שפירא (להלן: "המנוחה") ממחלת הסרטן.

3.         בעת פטירתה היתה לתובעת 2 (להלן: "החברה"), שבשליטת התובע 1 (להלן: "התובע") פוליסת ביטוח מסוג "משרדית 2000" (להלן: "הפוליסה") שהוצאה על ידי הנתבעת (להלן: "המבטחת"). מדובר בפוליסה שעל-פי כותרתה הינה פוליסה לביטוח מבנה המשרד ותכולתו. הפוליסה כוללת פרקים שונים, ואחד מהם הוא פרק של ביטוח תאונות אישיות, שבו היו מבוטחים התובע, המנוחה, ובתם אלינור. על-פי רשימת הפוליסה הורחב פרק זה לכסות גם "פיצוי שבועי לכל המחלות".

4.         הורתה של פוליסה זו היתה עוד בשנת 1996, כאשר החברה רכשה מהמבטחת (באמצעות סוכן הביטוח אורי גלברסון, להלן: "גלברסון") פוליסה מסוג "רימון פוליסה מורחבת לבית עסק", שאף היא כללה את פרק ביטוח התאונות האישיות וכן הרחבה לכל המחלות, כאשר הניסוח בדף הרשימה של הרחבה זו היה שונה מעט מזה המופיע בפוליסה משנת 2006, ועל כך נעמוד בהמשך. הפוליסה הנ"ל התחדשה מדי שנה, כשבשלב מסויים השתנתה לפוליסה ששמה "משרדית 2000" (אותה עת טיפל בביטוחי החברה סוכן ביטוח אחר, בשם אבי פסטליך, להלן: "פסטליך").

5.         לאחר פטירתה של המנוחה שילמה המבטחת למוטבים לפי הפוליסה (התובע ושלושת ילדי המנוחה), סך של 15,406 ש"ח, פיצוי בגין תקופת אבדן כושר העבודה של המנוחה, וזאת לאחר שחתמו על כתב קבלה ויתור ושחרור.

6.         דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין מותה של המנוחה נדחתה על ידי המבטחת, מאחר ועל פי תנאי הפוליסה מוחרג כיסוי ביטוחי עבור מקרה מוות כתוצאה ממחלה.

7.         נוכח כך, הגיש התובע תביעה זו נגד המבטחת בסך של 311,810 ש"ח, סכום הביטוח למקרה מוות לפי הפוליסה. בפועל, ומאחר שהתובע הינו רק אחד המוטבים לפי הפוליסה וחלקו הינו 50% בלבד, ברי כי ככל שיימצא כי התובע זכאי לפיצוי הנתבע על ידו, יהא הוא זכאי הוא רק למחצית הסכום הנתבע, וב"כ התובע אישרה זאת בסיכומיה.

טענות התובע

8.         התובע טען כי על פי תיאור הכיסוי הביטוחי שבפוליסה וההרחבה "לכל המחלות", על-פי ניסוחה של המבטחת, קיים כיסוי ביטוחי במקרה של מוות כתוצאה ממחלה. כך סברו גם הוא והמנוחה בעת רכישת הפוליסה. לא הוסבר להם כי אין כיסוי כזה, ותשומת לבם לא הופנתה לחריגים.

9.         עוד טען התובע, כי אין לו ידע מינימלי או בקיאות כלשהי בניסוחים של פוליסות ביטוח, והוא סמך ללא עוררין על סוכני הביטוח.

10.        התובע טען בנוסף כי מדי שנה ביקש לחדש את הפוליסה ללא שינוי, ולכן לא טרח גם לבדוק את הניסוחים בפוליסות וברשימות שהועברו אליו מדי שנה, ואלה לא הובאו לידיעתו.

11.        יש לפרש את הפוליסה נגד המבטחת ולטובת המבוטח.

12.        החריגים והסייגים בפוליסה משנת 1996 לא הובלטו כנדרש.

13.        במכתבו של סוכן הביטוח פסטליך מיום 24.6.07 למבטחת ביקש הוא להעביר תשלום ביטוח למקרה מוות, והדבר מהווה ראיה לכך שהפוליסה כוללת כיסוי ביטוחי כזה, ואף סוכן הביטוח סבר כך, והדבר מחייב את המבטחת, שולחתו של הסוכן.

טענות הנתבעת

14.        פוליסת הביטוח ברורה לחלוטין ולפיה אין כיסוי למקרה של מוות כתוצאה ממחלה. בפוליסה מופיע חריג ברור בעניין זה. לצורך רכישת כיסוי מעין זה היה צורך ברכישת ביטוח חיים, שכן פוליסות לבתי עסק אינן כוללות הרחבה למוות עקב מחלה.

15.        התובע מבין היטב בנושא ביטוח, קיבל הן את הפוליסה (התנאים הכלליים) והן את הרשימה, קרא ועיין בהן וידע היטב כי הפוליסה איננה כוללת כיסוי למקרה של מוות כתוצאה ממחלה.